סוכרת היא מחלה מטבולית הגורמת לסוכר להיות גבוה בדם, מצב זה כשלא מטופל יכול לפגוע בעצבים, בעיניים, בכליות ובאיברים אחרים.
הורמון האינסולין מעביר את הסוכר מהדם לתאים, על מנת לאחסן אותו או להשתמש בו לאנרגיה.
במצב של סוכרת, הגוף לא מצליח לייצר מספיק אינסולין או שאינו יכול להשתמש באינסולין בצורה יעילה, כיוון שסף רגישות של התאים להורמון הזה ירדה.

סיבוכים הקשורים לסוכרת יכולים להיות קשורים לאובדן ראייה, אובדן שמיעה, דכאון, דמנציה, מחלות עור זיהומיות, קטיעת רגליים עקב זיהומים ופצעים שלא מגיעים לריפוי ומובילים לריקבון, כשל כלייתי, נוירופתיה.

 

קיימים כמה סוגים של סוכרת:

– סוכרת סוג 1 (IDDM)- נקראת גם "סוכרת נעורים", למרות שיכולה להגיע גם מעבר לגיל הנעורים. היא מחלה אוטואימונית. המערכת החיסונית תוקפת והורסת תאים בלבלב, אלו שאחראים לייצור הורמון האינסולין.
– סוכרת סוג 2 (NIDDM)- נקראת גם "סוכרת מבוגרים", למרות שיכולה להופיע גם בגילאים צעירים והיא הסוג הנפוץ ביותר. היא נוצרת כאשר הגוף הופך להיות עמיד לאינסולין וכתוצאה מזה הסוכר בדם מצטבר ומגיע לרמות גבוהות מידי היוצר פגיעה באיברים בגוף.
– סוכר הריון (GDM)- סוכר גבוה בדם במהלך ההריון. הורמונים חוסמי אינסולין המיוצרים על ידי השליה גורמים לסוכרת מסוג זה וזה עלול לגרום לבעיות גם לאמא וגם לעובר. בדרך כלל זה יעלם אחרי ההריון, אך מצב זה מעלה את הסיכון להפתחות סוכרת סוג 2 לאם וגם לילד בשלב מאוחר יותר בחיים.

 

אבחון:

לאחר צום של 10-16 שעות גלוקוז בדם:
70-99 תקין
100-126 אי סבילות לגלוקוז
גדול מ- 126 ב-2 בדיקות נפרדות נחשב סוכרת

בדיקת העמסת סוכר ערכי הסוכר בדם שעתיים לאחר העמסה:
עד 140 מ"ג לד"ל אצל אדם בריא.
בטווח שבין 140-199 מ"ג לד"ל במקרים של סוכרת גבולית.
מעל ל- 200 מ"ג לד"ל נחשב לסוכרת

בדיקת HBA1c (המוגלובין מסוכרר)
5-7% תקין
5.7-6.4% – טרום סוכרת
6.5% – סוכרת

 

תסמינים:

התסמינים של הסוכרת משתנים מאדם לאדם וזה תלוי גם בחומרה של המצב. יש גם מצבים שבהם לא מופיעים סיפטומים.
בסוכרת מסוג 1 הסימפטומים נוטים להופיע במהירות ולהיות חמורים יותר.

חלק מהסימנים והתסמינים של סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 הם: עייפות, מתן שתן תכוף, צמא מוגבר, תחושת רעב תמידית, ירידה במשקל (מבלי הסבר הגיוני), קטונים בשתן, ראייה מטושטשת, זיהומים תכופים, ריפוי איטי, עצבנות.

בסוכרת הריון לרוב הנשים את תסמינים. המצב מתגלה לעתים קרובות במהלך בדיקת סוכר שגרתית בדם או בדיקת העמסת סוכר. במקרים נדירים, אישה הסובלת מסוכרת הריונית תחווה גם צמא מוגבר או מתן שתן תכוף בעקבות סוכרת הריון.

 

סיבות:

סוכרת סוג 1 (IDDM)- הסיבה העיקרית על פי הרפואה המערבית לא ידועה. מעריכים שזה נגרם על ידי שילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים, אך לא יודעים בדיוק גורמים האלה. מה שידוע הוא שמערכת החיסון נלחמת בדרך כלל בחיידקים או נגיפים ותוקפת והורסת את התאי בטא המייצרים אינסולין בלבלב.מה שגורם לייצור מופחת של אינסולין או בכלל לא.
כדאי להכיר ולהיות מודעים לגישה הטוענת שמוצרי חלב עלולים להיות גורם למצב.

 

סוכרת סוג 2 (NIDDM)- שילוב של גנטיקה עם אורח חיים, בדגש על אורח חיים. גם אם יש סוכרת במשפחה, היא לא תתפרץ אם לא תהיה סיבה המגיעה מאורח חיים לקוי. עודף משקל או השמנת יתר מעלה גם את הסיכון. השמנה בטנית במיוחד מעלה את הסיכון, כיוון שנמצא קשר בין השמנה בטנית לעמידות תאי הגוף להורמון אינסולין. הסיכון לסוכרת מסוג זה עולה גם בעקבות חוסר פעילות גופנית, רקע של סוכרת הריון (גם אמא וגם הילד/ה), לחץ דם גבוה, שומנים גבוהים בדם.
תזונה עשירה בסוכרים, בפחמימות פשוטות ובעיקר מזונות שמעלים אינסולין בצורה חדה. חוסרים תזונתיים כמו ויטמין D, כרום, אבץ, ויטמיני B, עלולים לתרום לזה. בנוסף מצבים של מתח נפשי וטראומות גם עלולים "לעזור" להתפרצות המחלה.

סוכרת הריון (GDM)- תוצאה של שינויים הורמונליים במהלך ההריון. השליה מייצרת הורמונים הגורמים לתאים הגוף של ההריונית להיות פחות רגישים לאינסולין ובכך יוצרים מצב של עמידות לאינסולין. נשים הסובלות מעודף משקל כשהן נכנסות להריון או שעולות יותר מדי במשקל במהלך ההריון, נוטות יותר לחלות בסוכרת הריונית. הסיכון עולה גם במצבים של שחלות פוליצסטיות (PCOS), הריון מעל לגיל 25, היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 2.

 

תזונה:

תזונה עשירה בסיבים תזונתיים כמו למשל שיבולת שועל, פשתן (לטחון טרי לפני צריכה), קטניות, ירקות ופירות. להימנע מכל הפחמימות הפשוטות והמעובדות, אלא גרסאות איכותיות ומלאות. השומנים חשוב לשמור לרמת מינימום.
שומן שכן ניתן להוסיף במידה לא גדולה הוא מהסוג החד בלתי רווי: שמן זית, אגוזים, שקדים, זרעים ורצוי שיהיו במצב טרי ולא קלוי.